<h1>פסקי או"ז סימן פ"ט</h1>
<h2>דף לד.</h2>
פירש רש"י זצ"ל (ד"ה לשעות) מתענין לשעות, פירוש כגון שקיבל עליו תענית משש שעות ולמעלה. מיהו לא טעם כלום מתחילה כל היום, אבל לא לשם תענית נתכוין בראשונות, צריך להתפלל תפלת תענית בערב. ורבינו אבי"ה זצ"ל [ראבי"ה ה' תענית סי' תתנ"ה] כתב, הילכתא כשמואל דאמר צריך לקבל תענית בתפלת המנחה. והנה אם דעתו להתענות יאמר "הריני שרוי לפניך למחר בתענית", [ואם דעתו לשעות יאמר "הריני שרוי לפניך בתענית] שעות עד שליש היום" או "חצי היום", הן חסר הן יתר כפי חפצו. ולעולם [בעינן] קבלת תענית קודם כניסת תחילת התענית, בין ליום שלם בין לשעות. וכן אם אמר "דעתי להתענות מחצי היום עד הערב" ומתכוין לסגף עצמו. כגון שהורגלו לאכול קודם חצות או בתשע שעות, אע"פ שאכל ושתה כבר, הוי בכלל מתענין לשעות אם לא טעם כלום מאותה שעה שקיבל עליו עד הערב, ומתפלל ענינו כיון שסיגף עצמו קצת. ודכותה אם דעתו להתענות יום שלם, ואירעו דבר שאכל בחמש או בשש שעות, מתפלל ענינו. אבל אם מורגל לאכול בשלש שעות וקיבל עליו עד שש שעות [וחצי] שהיא מנחה גדולה אבל יום שלם לא קיבל עליו, אם אכל בשש שעות וחצי אינו מתפלל ענינו קודם שיאכל. וכשירצה להתענות לשעות, קודם שעה אחת או חצי שעה יקבל, אם זמן תפלה [הוא] יאמר בתפלתו. ואם אינו זמן תפלה או שהתפלל כבר, יכוין לבו ויאמר "הריני שרוי לפניך בתענית שעות".
